פסק-דין בתיק ב"ש 9508/07

בקשת ההסגרה

1.        לפניי עתירת היועץ המשפטי לממשלה, לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954, בגדרה מתבקש בית-המשפט לקבוע כי המשיב, יניב חזיזה, הנו בר-הסגרה לארצות-הברית, לשם העמדתו לדין בקליפורניה בגין ביצוע עבירות סמים.

2.        ביום 15.10.04 הוגש נגד המשיב כתב-אישום לבית-המשפט במחוז המרכזי של קליפורניה בארצות-הברית, שבו יוחסו לו שתי עבירות: קשירת קשר לייבא סם מסוכן והפצת סמים מסוכנים מתוך כוונה לייבאם. את העבירות ביצע המשיב, על-פי הנטען, כחלק מרשת לייבוא סמים והפצתם שמרכזה בעיר לוס-אנג'לס. באותו היום הוצא כנגד המשיב צו מעצר על-ידי שופט בית-המשפט בקליפורניה. ביום 5.12.06 העבירה ארצות-הברית, באמצעות שגרירותה בישראל, בקשה להסגיר לידיה את המשיב בגין העבירות שבהן הואשם (נספח ג' לבקשה). הבקשה הוגשה בהתאם לאמנת ההסגרה שבין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות-הברית (להלן - אמנת ההסגרה; נספח ב' לעתירה).

 המסגרת הנורמטיבית להליכי ההסגרה

3.        בפתח הדברים אציג את המסגרת הנורמטיבית להליכי ההסגרה, הרלבנטית לבקשה דנן. חוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (להלן - החוק) קובע את התנאים להסגרתו של אדם למדינה אחרת, ומסדיר את הליכי ההסגרה. כדי להכריז על אדם כבר-הסגרה, נדרש כי בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת יתקיים הסכם הסגרה (סעיף 2א(א)   (1) לחוק), וכי האדם נאשם או הורשע במדינה המבקשת בעבירה המוגדרת כעבירת הסגרה, קרי - עבירה שאילו נעברה בישראל, דינה שנת מאסר או יותר (סעיף 2(א) לחוק). עוד נדרש, כי בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת תתקיים הדדיות ביחסי ההסגרה (סעיף 2א(ב) לחוק). החוק קובע רשימת סייגים להסגרה (סעיף 2ב לחוק), וביניהם הסייג הרלבנטי לטיעוני המשיב בבקשה דנן - אם היענות לבקשה עלולה לפגוע בתקנת הציבור של מדינת ישראל (סעיף 2ב(8) לחוק). כן קובע החוק סייג להסגרת אדם שהוא אזרח ותושב ישראל בעת ביצוע העבירה, ולפיו לא תתאפשר במקרה זה הסגרה, אלא אם תכלית הבקשה הנה העמדה לדין במדינה המבקשת, שהתחייבה מראש להשיבו לישראל אם יורשע בדין ויושת עליו עונש מאסר (סעיף 1א לחוק). סעיף 9(א) לחוק קובע, כי לאחר שהוכח "כי המבוקש נתחייב בדין על עבירת הסגרה במדינה המבקשת, או כי יש ראיות שהיו מספיקות כדי להעמידו לדין על עבירה כזאת בישראל, וכי נתמלאו שאר התנאים הקבועים בחוק להסגרתו - יכריז בית-המשפט, כי המבוקש הוא בר-הסגרה". 

תמצית יריעת המחלוקת

4.        העבירות המיוחסות למשיב על-ידי רשויות התביעה האמריקאיות הנן עבירות של קשירת קשר לייבא סם מסוכן ושל הפצת סמים מתוך כוונה לייבאם. העבירה המקבילה לעבירות אלו בדין הישראלי, בנסיבות שתוארו בכתב-האישום שהוגש נגד המשיב בארצות-הברית, היא העבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, המתייחסת ליצוא, יבוא, הספקה, סחר וכל עסקה בסם מסוכן. המחלוקת בין הצדדים מצטמצמת למעשה לשני נושאים עיקריים: האחד, עניינו דיות הראיות להעמדתו של המשיב לדין בעבירות המיוחסות לו; והשני, מתמקד בשאלה האם חל לגבי המשיב סייג להסגרה מטעמים של תקנת הציבור. באשר לדיות הראיות, מתמקדת המחלוקת בשאלה, האם הראיות שהועברו על-ידי רשויות התביעה בארצות-הברית על-מנת להכריז על המשיב כבר-הסגרה, היו מספיקות כדי להעמידו לדין על עבירות אלו בישראל. ב"כ המשיב גורס, כי בתשתית הראייתית שצורפה לבקשת ההסגרה אין כדי לבסס אישום כנגד המשיב בעבירות המיוחסות לו - בכלל, ובכל הנוגע לכוונה לייבא את הסמים לארצות-הברית - בפרט. בעניין הפגיעה בתקנת הציבור, מעלה ב"כ המשיב שני היבטים: הן הפגיעה בזכויותיו של מרשו בניהול הליך משפטי בארצות-הברית, והן קיומה של סמכות שיפוט מקבילה בישראל. לטענתו, הסגרת המשיב תפגע בתקנת הציבור של מדינת ישראל הואיל והוא אינו דובר את שפתה של המדינה המבקשת ולא מכיר את חוקיה, והיות שההליך הדיוני בה שונה מהנהוג בישראל באופן שעלול לפגוע בזכויותיו. לכך מתווספת הטענה, כי יקשה עליו להשמיע  בארצות-הברית עדי הגנה מטעמו, המצויים בישראל. כן גורס ב"כ המשיב, כי הסייג להסגרה, של מניעת פגיעה בתקנת הציבור, מקבל משנה תוקף במקרה דנן, שבו ניתן להעמיד לדין את המשיב בישראל מחמת קיומה של סמכות שיפוט מקבילה, בהיות המשיב אזרח ישראלי.

התשתית הראייתית

הרקע לחקירה

5.        על הרקע העובדתי לבקשת ההסגרה ועל ההליכים שנוהלו בארצות-הברית בעניינו של המשיב, נמצאנו למדים מחומר הראיות שצרפו הרשויות האמריקאיות לבקשת ההסגרה. חומר זה כולל, בין-השאר, את תצהירו של התובע האמריקאי, תומס סלזינגר. על-פי תצהירו, ביום 18.12.03 נתפס על-ידי רשות המכס והגבולות בארצות-הברית (Customs and Border Protection) (להלן - CBP או רשות המכס והגבולות) משלוח שנשלח באמצעות חברת השליחויות UPS מאנטוורפן שבבלגיה לארצות-הברית, ובו שתי חבילות, שהכילו יחדיו כ-8.5 קילוגרם של סם מסוכן מסוג אקסטזי. ביום 20.12.03 תפסו חוקרי רשות המכס והגבולות משלוח נוסף, שנשלח באמצעות חברת השליחויות DHL מאנטוורפן לארצות-הברית, ובו שתי חבילות שהכילו יחד כ-9.2 קילוגרם של סם מסוג אקסטזי.משלוחים אלו יוחסו לרשת שמרכזה בעיר לוס אנג'לס, שבראשה עמד אזרח ישראלי בשם אליהו מרציאנו (להלן - מרציאנו). רשת זו פעלה ממועד בלתי ידוע ועד לחודש יוני 2004, עת נחשפה, ועסקה ביבוא של יותר מ-150,000 כדורי אקסטזי לארצות-הברית מידי חודש. במסגרת פעולות החקירה שננקטו לאחר תפיסת המשלוחים, תפסו שוטרי משטרת בלגיה קלטת וידאו במשרדי DHL בבריסל, שבה נראתה בבירור האישה אשר שלחה לארצות-הברית את חבילת האקסטזי שנתפסה ביום 20.12.03 בארצות-הברית. משהועברה הקלטת לארצות-הברית, זיהו חוקרי הרשות האמריקאית למלחמה בסמים -Drug Enforcement Administration (להלן -DEA או הרשות האמריקאית למלחמה בסמים), את שולחת החבילה שנראתה בקלטת כטיירישה בולדווין (להלן - בולדווין), שהייתה עצורה כבר בידיהם בחשד למעורבות ברשת הסמים האמורה. בולדווין הודתה בחקירתה, כי היא ששלחה את החבילה. היא זיהתה במסדר זיהוי תמונות את המשיב כמי שהעביר לה בבלגיה שתי מזוודות ובהן כ-30 קילוגרם של סם מסוג אקסטזי, שנועדו למשלוח לארצות-הברית. בנוסף, הפליל את המשיב גם מרציאנו, אשר הודה כי עמד בראש רשת שעסקה ביבוא סמים מסוכנים מאירופה לארצות-הברית ובהפצתם, וציין כי במסגרת רשת זו גייס את המשיב לשמש כבלדר להעברת הסמים. החקירה הניבה ראיות וממצאים נוספים המעידים על פעולתה של הרשת ועל חלקו של המשיב בה, כפי שיפורט בהמשך. 

הודעתו של אליהו מרציאנו

6.       הודעתו של אליהו מרציאנו בחקירה בארצות-הברית נמסרה במסגרת הסדר טיעון שנערך בינו לבין רשויות החקירה והתביעה האמריקאיות. הלה חשף בהודעתו את פעילות הרשת שבראשה עמד, ובתום חקירתו הועמד לדין בעבירות של קשירת קשר להחזקת סם מסוכן מסוג אקסטזי במטרה להפיצו, החזקת סמים במטרה להפיצם, קשירת קשר לייבא סם מסוג אקסטזי וייבוא סם מסוג זה לארצות-הברית.

          בהודעתו מסר מרציאנו, כי הכיר את המשיב באמצעות אדם בשם מאיר כהן, אותו פגש בשנת 2002 לערך, דרך אחד מלקוחותיו. לדבריו, במהלך חודש נובמבר 2003 ביקר אותו כהן בארצות-הברית בלוויית המשיב, אשר חיפש עבודה באותה עת. מרציאנו הציע למשיב לטוס לאירופה בכדי לשמש כבלדר סמים עם אחד מהספקים עמם עבד, בתפקיד הכרוך בסיוע לשינוע הסם והעברתו. המשיב וכהן זוהו על-ידי מרציאנו במהלך חקירתו, במסגרת מסדר זיהוי תמונות שנערך לו (תצהיר מרציאנו, פיסקה 6).

          עוד מסר מרציאנו בהודעתו, כי הוא זה שארגן הן את משלוח הסמים שהגיע לארצות-הברית במהלך חודש ספטמבר 2003, אשר הכיל כדורי אקסטזי לבנים שהוטבע בהם סימן בצורת תפוח, והן את המשלוח הנוסף שהגיע לארצות-הברית בחודש דצמבר 2003. כאמור, חלק משני המשלוחים נתפס על-ידי רשויות המכס והגבולות של ארצות-הברית. לדבריו, במשלוח מחודש ספטמבר 2003  קיבל כ-60,000 כדורי אקסטזי והוא שילם עבור משלוח זה רק לאחר שמכר חלק מכדורי האקסטזי.

          מרציאנו פירט בהודעתו את השתלשלות האירועים הקשורים להעברת המשלוחים. בהתייחסו לשליחת הבלדר לאירופה כחלק מפעילות הרשת, ציין מרציאנו כי מספר שבועות לפני שיצא המשלוח של חודש ספטמבר לעבר ארצות-הברית פנה אליו וינס וילסון, שעבד בבניין המגורים שלו כמאבטח, והציע לו, כחלק מפעילות הרשת, לאתר בלדר שיטוס לחו"ל וישלח משם את כדורי האקסטזי ללוס-אנג'לס. לצורך זה, דאג וילסון לשלוח את טיירישה בולדווין לבלגיה, בכדי שתטפל במשלוחי הסם שנשלחו בחודשים ספטמבר ודצמבר 2003. לטענת מרציאנו, הוא לא הכיר את בולדווין ולא ידע את שמה עד למועד מעצרו.

הודעתה של טיירישה בולדווין

7.       ביום 22.7.04 הסגירה עצמה בולדווין לידי רשויות החוק בארצות-הברית ונעצרה. הודעתה בחקירה נמסרה במסגרת הסדר טיעון שנערך בינה לבין רשויות התביעה האמריקאיות, לאחר שהואשמה אף היא בשורה של עבירות סמים בארצות-הברית. בולדווין העידה לאחרונה במשפט שהתנהל נגד וילסון אשר הסתיים בהרשעתו.

          בהודעתה מסרה בולדווין, כי במהלך שנת 2002 פגשה, בעקבות שיחת "צ'ט" שקיימה ברשת האינטרנט, בגבר בשם "אד", שלימים התגלה כוינס וילסון. לאחר שבין השניים התפתח קשר, הזמין אותה וילסון בחודש דצמבר 2003 להתלוות אליו לחופשה באירופה. וילסון רכש עבורה כרטיסי טיסה ומסר לה משאיות צעצוע ובובות, על-מנת שתיקח אותן עמה לאירופה. בנוסף, מסר לה וילסון כסף עבור הוצאותיה הצפויות באנטוורפן, ואמר לה כי "חבר" יבקרה בבית המלון. בולדווין הוסיפה וציינה בהודעתה, כי משהגיעה לאנטוורפן, הופיע בחדר המלון בו השתכנה גבר גדל גוף בשנות השלושים לחייו, בעל פנים עגולות ומקריח, שדיבר אנגלית במבטא זר. היא ליוותה גבר זה אל רכבו, ממנו הוציא שני תיקים אותם נשא אל חדר בית המלון. אותו גבר שאל אותה אם ידוע לה מה נמצא בתיקים, ומיד הסביר לה, ואף הזהירה, כי התיקים מכילים 100,000 כדורי אקסטזי. לאחר שעזב אותו אדם את חדרה, התקשרה  אל וילסון ואמרה לו כי היא יודעת מה תכולת התיקים. בהמשך, בהוראתו של וילסון, שלחה בין שש לשמונה חבילות, שהכילו משאיות צעצוע ובתוכן כדורי אקסטזי, למספר כתובות בארצות-הברית שמסר לה וילסון.

          במסגרת חקירתה נערך לבולדווין ביום 8.8.04 מסדר זיהוי תמונות, שבמהלכו זיהתה את המשיב, מתוך שש תמונות שהוצגו לה, כמי שהעביר לה בבלגיה  במהלך חודש דצמבר 2003 את התיקים, שהכילו על-פי ממצאי החקירה כשלושים קילוגרם של כדורי אקסטזי (תצהיר התובע סלזינגר, פיסקה 13; תצהיר בולדווין, פיסקה 13; ונספח 8 לתצהיר סלזינגר).